הממשלה נדרשת למדיניות תעסוקתית פעילה לעת משבר התעסוקה בפריפריה / אפרים זילוני

דברי הרגעה של שר האוצר כי מלבד מכות קלות המשק הישראלי נע קדימה אינם משכנעים את העובדים שחוששים שמקומות עבודתם ייסגרו, גם אם לא השתכרו הרבה מעל שכר המינימום, והם ימצאו את עצמם ברחוב ללא פרנסה וללא חיים בכבוד.  האבטלה הגבוהה בפריפריה כמעט פי 2 ו-4 מהממוצע הארצי היא לא רק בעיה כלכלית. היא בעיה כלכלית ואנושית ממדרגה ראשונה העלולה לפרום את המרקם החברתי שנבנה בעמל במשך השנים, וליצור מצב של אי שקט ולתסיסה חברתית ופוליטית שהרגעתם תדרוש משאבים יקרים ונזקיה יהדהדו שנים רבות.

הממשלות בעולם מבינות כיום שאם הן רוצות להתמודד עם תוצאות המשבר הכלכלי בשוק העבודה עליהן להשקיע כספים ביצירת מקומות עבודה חדשים, להרחיב את מעגלי ההכשרה המקצועית וההסבה למקצועות נדרשים כדי ליצור תשתיות מתאימות שיאפשרו לקלוט את העובדים הנפלטים מתעשיות מתחסלות בענפי משק חדשים, להעניק לעת משבר סיוע כספי נדיב (דמי אבטלה) יותר למובטלים ולתמוך ולעודד מעסיקים כדי לעבור את התקופה הקשה.

בארה"ב של אמריקה הממשל לא נבהל מהארכת תקופת הזכאות לאבטלה (79 שבועות) ובאזורים מוכי אבטלה ומצוקה שהאבטלה עולה 8% נוספו עוד 20 שבועות.

כאשר יש מי שמנהל את העניינים הכל אפשרי. בסופו של דבר זה עניין של סדר עדיפויות וכסף למטרות אלה נמצא.

שר האוצר זחוח מהמחמאות המורעפות על המשק הישראלי ועמידתו במשבר מצד נציגי הבנק העולמי. אבל זה לא מקל ומנחם את עשרות אלפי המובטלים שנפלטו ממעגל העבודה ואת העובדים במפעלים הנתונים במצוקה.

שר האוצר מתעלם מהצרות של האנשים הפשוטים, המשתכרים אל צרור נקוב והכנסתם עשויה עוד להתכרסם מעליות מחירי המים והחשמל, ודבק בעקשנות טרגית במעורבות לא פעילה של המדינה בשוק העבודה, בבחינת תן לאצבעות ללכת במקום הממשלה. שר האוצר בורח מבשורה.

ממשלת ישראל אינה יכולה לשבת בחיבוק ידיים ובאפס מעשה. היא נדרשת למדיניות תעסוקתית פעילה, יוזמת וממריצה כדי להגדיל את היצע התעסוקה בדרך של סיוע למעסיקים לשמור על מקומות העבודה לבל יפטרו עובדים מחד גיסא ולקלוט עובדים חדשים מאידך גיסא.

כולם נדרשים למאמץ, העובדים, הבנקים, הממשלה ובכלל זה המעסיקים עצמם אשר נהנו בשנים עברו מרווחים נאים, אבל אם הממשלה תראה עצמה רק כ"שומר לילה" היא תחטא לתפקידה. מדובר באלפי עובדים ונכון אמר יו"ר ההסתדרות עופר עיני, "צריך לעזוב את כל הסיסמאות להתיישב ביחד כדי לפתור קודם כל נקודתית", כפי שעשה אובמה לגבי תעשיית המכוניות האמריקאיות כדי לשמור על מקום עבודתם של אלפי אמריקאים, ובד בבד "להמשיך ולטפל בעניין הרוחבי כדי לייצר את המתווה לגבי העתיד".

בכל מקרה, הממשלה תצטרך לשלם כסף למובטלים החדשים בסכומים לא מבוטלים עקב סגירת המפעלים בדרך של תשלום דמי אבטלה ובהיעדר מקורות תעסוקה אלטרנטיביים בפריפריה רבים מהם יהפכו להיות סמוכים על שולחנה הסוציאלי של המדינה בקבלת הבטחת הכנסה.

סוף מעשה צריך להיות במחשבה תחילה ובנקיטת יוזמה. אין צורך להמציא את הגלגל מחדש. אפשר ללמוד מניסיונם של אחרים ולחסוך מעצמנו את התוצאות שאיננו רוצים שיתרגשו עלינו. והמחיר שהם יגבו מי יישורנו.

• הכותב הינו יו"ר האגף לכלכלה ולחברה בהסתדרות הכללית החדשה